היהודים במקנס אירועים משנת 1140 08/08/2014
על
פי ספר- "אוצר המכתבים" של הרב יוסף משאש -נולד במקנס 1892
1140 מלחמות
גדולות בין המלכים ונוספו גם אדומיים , נחרבו כל הערים. במקנס יום א' דחנוכה
הובקעה העיר ונשסו הבתים ,ונשרפו כל בתי חמדתה,
ואוצרותיה,
וכל בתי מקדש מעט שבתוכה, וכל הקהל נתנו לחרב ולשבי . והנשארים לפליטה והם גולים
ונידחים ערומים ורעבים בסוכות של קנים על
פני השדה עד יום א' של פסח, שאז חמלו עלינו , ושלחו כרוז לבוא העיר, וביום שביעי
של פסח התחלנו לחזור, וביום איסרו חג קברנו המתים ובחמלת
ד' עלינו פתח לנו שערי אורה כל אותו הקיץ
1192 נשללנו
(נבזזנו) עוד עם קהל פי"ס (העיר פאס)
1247 מלחמות
ודבר ורעב וארבה , הרבה מתו והרבה נשתמדו
1340 ברחנו
מן העיר מפני הרעש (רעידת אדמה) וברוך ד' שלא מת אף אחד מבני ישראל , ומהישמעלים
מתו כמה אלפים , והיו בתיהם קבריהם וביום
חג השבועות חזרנו לעיר וכמה חצרות נפלו (חצר
= בית) עם בית הכנסת ובית המדרש של ר' יעקב
1347 עצירת
גשמים-הייה רעב גדול. ומתו כמה בני אדם, ומהישמעלים מתו לאלפים, והרבה ברחו למדינת
אדום מפני הרעב
1625 רעש
בעיר ונפלו מגדלים גבוהים ובססיון נפל ברד גדול כאבנים ומתו הרבה
1626 דבר
גדול באדם ובבהמה
1630 רעש
גדול בעיר ונפלה בית הכנסת של בני דאווד אוחיון
1678 מגיפה
גדולה בעיר
1694 היתה
מהומה גדולה בעיר, באו עבדי המלך חיפשו בכל הבתים והחצרות, ולקחו כל הכסף ושווה
הכסף מכל כלי מתכות זהב וכסף ונחושת
וידל
ישראל מאוד ועוד-השחיתו, התעיבו , עינו
בחורים ובתולות ועשו כרצונם , וגם הרבה נשים הפילו מהפחד
וילכו
לדרכם , ולמחרת היום התענינו והרבינו תפילה
1704 מהומה
בעיר כי היהודים צעקו בלילה בחצר המלך שמו ישמעאל להושיעם מידי שוללהם ועבדיו הכו
אותם ומתו שניים וגזר על הנגידים וראשי
הקהל
לשרפם באש , ובחסדי ד' לקח ממונם בעד נפשם
1705 אפילה
בחצי היום כ2 שעות הייתה צעקה גדולה וניזוקו רבים בגופם ובממונם
1712 נשרפו
במקנס 3 אנשים ונהרגו שניים
1713 זכרי
-אבינו הראשון (של משפחת הרב מאשש) (השושלת:
יוסף - חיים - זכרי -מרדכי - זכרי - מסעוד -זכרי)
רצה
לעלות לא"י מצב רע במרוקו , הפלישתים הברברים, יושבי האוהלים, שנתגברו
במלחמתם על יושבי הערים ומשלו בהם
ממשלת
זדון, הייה מוכן לעלייה, ואז פרצה מלחמה בין הערביים, ונשמו הדרכים. ישב משמים
ונפטר בשנת 1740
1720 באו
גוים בנחלתנו, ושרפו בתי כנסיות ובתי
מדרשות שבעיר הזאת מקנס, וכמה נשים
ובתולות עינו והניחו אותנו ערומים ויחפים
והודות
לד' איש לא נעדר, וכספנו היה פדות נפשנו
1732 שרי
המלך ויועציו אמרו לשלול אותנו ולהניחנו עירומים מכל .הנגיד שמואל הלוי היפר
עצתם והייה לנס
1737 נשללה
עוד העיר (נבזזה)
1738 הרבה
קהילות נחרבו והרבה נשתמדו, והרבה יצאו בגולה למדינות הנוצרים, והרבה אכלו השקץ
והעכבר ובשר בניהם ובנותיהם ובשר המתים
1754 הייה
רעב וקול פחדים ושמועות רבות ממשיחי השקר
1755 ביום
עשרים לחודש חשון -רעש גדול מפרק הרים ומשבר סלעים, ונפלו קצת מכותלי הבתים, ורובם
ככולם נתרועעו (נעשו רעועים)
ונשתהה
כמו חצי שעה, והארץ עולה ויורדת תחת יושביה
וביום
ט"ו לכסלו באותה שנה רעש גדול בא מן הצפון ונפלו כל הבתים וכל המגדלים
והחומות ומתו מאתים בני אדם ומאומות העולם אין מספר
ועשינו
אוהלים כאהלי קידר וישבנו בהם שנה תמימה וכל זה אירע בעיר מקנא"ס
1770 מסעוד
- הבן בשנת 1770 נסע לטנג'יר אבל לא יכול הייה לנסוע מפני שודדי הים שהתרבו
ומלחמות עם הנוצרים בים וביבשה וחזר למקומו
1773 הגי
ע הרב עמרם בן דיוואן מחברון ודרש בבהכ' הגדולה
של ר' רפאל ברדוגו
1773 מלחמות
בין שבטי פלישתים - דרכים סגורות והרב עמרם התאכסן 8 שנים אצל זכרי בן מסעוד
1779 לא ירדו גשמים כל החורף אפילו טיפה אחת,והתענו כמה
תעניות ולא נענו, והיה רעב גדול ,ומתו אדם ובהמה הרבה
1781 שקטה
הארץ
וביום
ז' ש"פ ירדו גשמים והיתה הרווחה מעט
1781 בשנת
1781 ובשנת 1800 רעב גדול בעיר ומתו כמה מאות בכל עיר ועיר מערי המערב והרבה בני
אדם נשתמדו בעו"ה
1790 משנת
1782 עד 1790 רעב ומלחמות תכופות שנה אחר שנה
1790 מת
המלך מוחמד, ומלך בנו אליזיד, חייליו התעללו ביהודים, הרגו, שללו ועינו נשים
ובחורים ובתולות, ובמקנס הרבו הרע
הרבה
מבני העיר לקחו מקל נודדים, ונתפזרו לכל רוח, יש אל הארץ ויש לערי אלג'יר וטוניס
1790 מלך
הצורר אליזי"ד בעיר מקנס שללו ועינו נשים ובחורים ובתולות ותלה בפתח המלל"ח
2 יהודים מרגליהם שלושה ימים ומתו מיתה
משונה
וחתך
את ראשם ותלה אותם במגדל גבוה ואחר כמנ צער ושוחדות ניתנו לקבורה ובשנת 1792 נהרג
וחתכו את ראשו
שני
היהודים שתלה היו יועצים של אביו ולא הניחוהו לעשות כרצונו בבנות ישראל
1791 רעידת
אדמה - נפלו כמה בתים וחצרות ובתי כנסיות כל הקהל יצאו מן העיר אל השדות ועשו שם
אוהלים
1799 בצורת
רעב גדול מתו אנשים
1799 בסכנה
גדולה וגזרו שישאר סגור בשנת 1799 קרה להם דבר ויצאו מהעיר עד יעבור זעם כששבו לא
נשמרו מעיפוש האויר ומי שהתקרב
לביית
זה מת
1815 עצירת
גשמים-התפללו ונענו באדר ב'
1816 שנועה
על ביאת משיח, ומשם והלאה היה דבר וחרב
ורעב
1817 נפטר
מרדכי (אבי סבו של ר' יוסף)
1817 היתה
עצירת גשמים גדולה
1817 היתה
מגיפה בעיר ובכלל המתים חתן עם כלתו בתוך 3 ימם לנישואיהן
1819 מגפה
גדולה בכלל המתים חתן עם כלתו בתוך 3 ימים לנישואיהם
1820 בח'
אלול נסגר שער מללאח מכנאס
1820 עד
1824 שנתיים הרעב של מהומה ושל בצורת ושיבוש מלכויות
1822 זכרי
(סבו של הרב יוסף משאש) יצא בדרכו לא"י נסע לאוג'דה ישב שם כשנה משום שהדרך
היתה סגורה ממלחמת אחים על המלוכה
מצא
באוג'דה זקנים בלי אוזניים ממעללי המלך אלזיד אחרי הגיע לווהרן ומצא שם מלחמה
נוראה בין הערביים והנוצרים הספרדים וחזר למקנס
1823 מת
המלך מולאי סלימאן בעיר מראקיש בכ"ב כסלו נפתח השער והיתה סוגרת ומסוגרת 40
חודשים וביום שנפתחה באה השמועה שמת המלך
ונטלו
המטלטלין והמצעות וכלי עץ ואבן עד שלא הניחו בבתיהם כלום והלכו הם ובניהם וכל אשר
להם לחצרות הגויים כל אחד למיודעו
ולא
נשארו בעיר כי אם מעט מספר
1825 רעב
,השער פי 40 ומתו כ3500 נפש ר' חביב טולדנו אירגן להם תרומות מגיברלטר בחזרתו לעיר
מצא צרות רבות
ר'
חביב טולדנו מספר על מקרה במקנאס שפתחו בור שהייה סגור כמה ימם וירד לתוכו ערבי
ומת וירד אחריו ערבי שני ומת והיו ישראל נתונים
1826
רעב גדול במקנס
1826 נהרגו
15 אנשים תלמידי חכמים (מפורטים חלק מהשימות)
1840 התעוררה
העלייה וזכרי הצטרף אבל שר העיר עיכב אותם
1844 עלו
ממקנס 70 נפש
1848 איש
רשע מוסי בן סמחון בן תאמו מעיר פאס שהיה ממונה מטעם השילטון - הלשין ונאסרו 2אנשים
ועוד 2 דיינים ועוד 10 אנשים מהעידה במקנס
גם
המוסר נאסר ומת בעינוים רב אחד נפטר בבית האסורים והיתר שוחררו
1853 עלו
ממקנס מספר משפחות
1855 עלו
ממקנס מספר משפחות
1855 חיים
ואחיותיו התכוננו לעלות אך שמעו על מחמות בארץ ובין מצריים וטורקייה
1860 באו
גוים בנחלתנו לשלול אותנו בהסכמת שר העיר וסגרנו אלמללאח כמה ימים אין יוצא ואין
בא וכל הדרכים היו בסכנה וברוך ד' אשר גאלנו
1862 קם
מורד אחד אזילאלי אלמעגאז והומלך ע"י שבטים יושבי ההרים והמדבריות וגזר
להשמיד את כל היהודים ולהתחיל במקנאס כמה יהודים מתו
בדרכים
בהגיעו לכפר הסמוך לעיר , הנקרא ע"ש מולאי אדריש אזרהוני נהרג ע"י
אויביו וכן נהרגו שריו . עבדי המלך הביאום למכנאסו
ונתלו
ע"י יהודים להגדיל חרפתם אותו יום שהפך ליום טוב ליהודים נקרא פורים דלמעג"ז
1863 בכל
שנה היו מכות - ארבה מחלות , שנות בצורת ושנות רעב ומלחמות שבטי הברברים לא פסקו
1868 מתו
הרבה מפני הרעב ובחורף היה רעש גדול ונפלו כמה בתים
1873 מת
המלך סידי מוחמד ומלך בנו החסיד מולאי לחאסאן ובין מלכא למלכא היתה מהומה גדולה
ונשללו הרבה חנויות של יהודים
שהיו
מחוץ למללאח והעיר היתה סגורה איזה ימים
1877 חולי
רע שהתחיל בבהמות ונמשך לבני אדם מתו ישמעלים וגם הרבה יהודים וכן דודו שלר' יוסף -
דויד
1878 נפטר
דויד הדוד
1878 היתה
מגיפה גדולה ומתו הרבה מישראל ומהישמעאלים אין מספר
1879 מלחמה
בין המלך מולאי לבין השבטים הנקראים
גרוואן. המלך בדרכו למלחמה בקש שהיהודים יתפללו להצלחתו וניצח
1885 עלו
יותר מ 80 נפש ממקנס
1892 נולד
הרב יוסף משאש
1894 מת
המלך מולאי לחאסאן ומלך בנו עבד לעזיז
ובין מלכא למלכא היתה מהומה בעיר וסגרו את העיר איזה ימים
1899 יצאה
שיירה גדולה
1900 מלחמות
בין שבטי הברברים - דרכים סגורות סגרו שערי העיר ונשארה סגורה 3 ימים בגלל המלחמה
ביום הרביעי שקטה הארץ ואז התעוררה
העלייה
אל הארץ ועלו הרבה משפחות
1900 המלך
עבד אל עזיז בא מפאס למקנס והיו הדרכים מלאות ברברים המביאים מנחות למלך ובתוכם
ליסטים לכן נמנעו מלנסוע בדרך לארץ
1901 עלו
הרבה אנשים לארץ
1901 היתה
מגיפה בעיר ומתו הרבה מישראל ומהישמעאלים
אין מספר
1902 היה
רעש גדול (רעידת אדמה) ונפלו איזה בתים
1903 קם
מורד אחד על המלכות ומלך בעיר תאזא ידוע בשם בוחמארא והמלך היה טרוד עימו במלחמה
ושרי הערים הכבידו במסים על ישראל
ובפרט
על תושבי עירנו מכנאס כי השר הצורר לחז בן עיסא הרבה לאכול את ישראל בכל פה
ועצמותיהם יגרם וכל יושבי המדבריות הקרובים
והרחוקים
הרבו להרוג ולשלול כל עוברי אורח ,הדרכים נשמו, אין יוצא ואין בא
בים
ה' י"ב בניסן נקבצו כל שכנינו הרעים בעצת השר הצורר ובאו להשמיד ולהרוג אותנו
ושללו ובזזו ושרפו תחילה כל החנויות והאוצרות
של
ישראל , שהם מחוץ למלאח כסף וזהב ובגדים וסחורות מינים ממינים שונים, כי כל מסחר
היהודים במכנאס היה מחוץ למלאח
ותהי
מהומה וצעקה גדולה בעיר אשר כמוה לא נהייתה, כי הייה הדבר לפתע פתאום והרבה יהודים
נמצאו בתוך חנויותיהם,ובחסדי ד' ניצולו
ובאו
תיכף למלאח והדלתות סגרנו וכל האנשים בוכים ומתפללים. ויהודי ממקנאס מרדכי בן הר' יחייא לובטון הצליח
לשחד את השר הצורר
אך
השר הבטיח ולא קיים ובי"ג בניסן באו אלפים ורבבות לשלול את המלאחולהשמיד
ולהרוג ולאבד
ואז
כל היהודים נקהלו ועמוד על נפשם סביב לחומת המלאח והיו בהם הרבה מלומדים לירות
בקנה השריפה למרחק ולא יחטיאו המטרה,
ואשר
לא היה בהם הכח לעמוד בקשרי המלחמה היו נחבאים בבתיהם ומתפללים, ובניהם מור אבי ר'
חיים משאש
ויזכור
ד' את בריתו ויהם את מחנה פלשתים לפני בני ישראל אנשי המלחמה ומבני ישראל לא מת
אחד
והשר
הצורר בראותו כי יד ישראל על העליונה רפו ידיו והבטיח שלא ירשיע עוד
ביום
א' לחוה"מ פתחנו את שערי המלאח ויצאו כל העם ויראו את אוצרותיהם וחנויותיהם
שרופות ונפולות
בכל
יום שוק - יום רביעי היתה צרה וצוקה וכן כובד המסים שלא פסק וכן 3 שנים רצופות שלא
היה מטר ועשינו צום ותענית ואז ירד מטר
1903
שלוש שנים רצופות ללא גשם אחרי תענית ותפילות -גשם
1905 המלך
עבד אל עזיז הפחית ערכם של מטבעות הנחושת ואח"כ פסלם לגמרי ונגרם נזק גדול
ליהודים
1905 התעוררו
מלחמות בין המלך עבד אל עזיז לבין אחיו מולאי חאפיד שמרד בו ומלך בעיר מראכש. שמענו
כי חיל עבד אל עזיז מרדו במלכם
ורצו
להסגירו בידי אחיו והתחבא בעיר ארבאט ומשם לטאנכיר וכל חילו השלים עם מולאי חאפיד
והם נוסעים ממראכש לבוא בגבולנו
1906 באה
פקודה משר העיר להקביל את פני המלך והקהל הקביל את פניו והעלה לו מנחה
המלך
ביטל את כל הגזרות והורה שאיש לו יפגע ביהודי
היהודים
במקנאס קבלו על השר הצורר לחאז בן עיסא כי הוא ששללם והמלך אסר אותו ושלל את רכושו
ותשקוט הארץ
1910 עד
שנה זו סבלנו מתגרות הערבים בעיקר ביום השוק
העלייה לארץ התמעטה כי שמענו שיש שם מלחמות
1910 רבבות
ברברים התנפלו על העיר שר העיר יצא לקראתם בחייל גדול ועשה בהם שפטים
1911 חזרו
עוד פעמיים ובפעם השנייה הבקיעו למדינת הגויים ל:מדינה" ועשו בה שמות ושללו
שם את כל אוצרות המסחר של היהודים
אח"כ
תקפו את חומת המלאח נהדפו בחיצים בקלע וביריות אש מעל החומות אח"כ נכנסו
הצרפתים וכבשו את העיר ובאה הרווחה
והעלייה
לארץ נשכחה מלב
1911 שני
חכמים שבאו מעיר אילי"ג לאסוף תרומות במקנאס בהגיעם סמוך לעיר יצאו עליהם
לסטים הרגו הערבי החמר שהיה עמהם
ובזזו
והפשיטום ערומים. השר תפס את הליסטים והמיתם
הלסטים
היו משבט ברברי שנקרא גרווא"ן רחוק
מהעיר כ3 שעות והם התקיפו, הרגו את השוערים ואת שר בית הסוהר, ושחררו את כל
האסירים
וחטפו ובזזו, שר העיר חיסל רבים
מהם
1911 התחיל
מרד נגד המלך ושר צבאו נוצרי צרפתי ביז'אני , כל שבטי הברברים התאגדו להלחם נגד
המלך ,והמלך רק העמיד את חילו סביב עיר
מלכותו
פאס הבירה להגן עליה ושאר הערים כל אחת עמדה להגן על עצמה
ביום
יג באדר הותקפה מקנאס סגרנו את השער והיהודים אנשי המלחמה עומדים הכן על החומה
ושאר העם מתפללים אך דבר רע לא אירע
והאויבים
פנו עורף
העיר
סוגרת ומסוגרת ובמאלאח העמידו היהודים שומרים,והגביהו החומה הדרומית, להבדיל ביננו
ובין שכנינו הרעים תושבי ברימה. וגם בנו
מגדל
גבוה בקרן צפונית מזרחית של בית הקברות לשמירה, והכינו צידה וכלי מלחמה לימי המצור
וכל
אחד הטמין את כספו וזהבו וכל חפציו ושטרותיו
בכל
יום מהומות קטנות עם שרי העיר, ודבר רע ,לא אירע
1911 ביום
א בניסן בא חיל עצום של פלשתים והקיפו את העיר אך נטשו כדי לעזור לאחיהם הלוחמים
בפאס נגד חיל המלך והיתה לנו הרווחה
ביום
יד בניסן -מבול, חפצים יקרים שהוכנו לחג נשחתו, ועוד נבקעה חומת בית הקברות שבפנים
המאלאח ופלה והרגה איש -אברהם בן יאיר
ביום
ב' לחוה"מ פסח הותקפה שוב העיר קודם שללו (בזזו) במדינת הגוים כ300 חנויות של
יהודים הלכו לחצר המלכות שיש בעיר
ושבו
נשים פילגשים ועבדים ושפחות ובשעה 9 בלילה תקפו וניסו להרוס דלתות המלאח והיהודים
אנשי המלחמה ממטירים מעל החומה
אבנים
גדולות ואש וגפרית בקנה השריפה ויפילו חללים הרבה בשונאיהם, והנשארים הרה נסו
האויב
ברח לאחר שנפלו ממנו חללים, ומהיהודים מת בחור אחד יהושע פאריינטי.
ממחרת
התחילה המלחמה, במרוצתי נפל כדור עופרת כאמה לפני, נסתרתי עד קרוב לצהרים, שאז
שקטה המלחמה.
בלילה
התעוררה שוב המלחמה ולמחר ביום ששי לחג הפסח , נגמר הבדיל והעופרת והשתמשו בכלי
בית והכינו כדורי שריפה לאלפים
באותו
יום נאספו סרני פלשתים והמליכו את מולאי אזי"ן ואז התחילה הרווחה מעט
1911 בחודש
סיוון נכנסו ציבאות הצרפתים למקנס וליהודים היתה שמחה
1912 הרב
וולף הלפרין נכנס למקנאס והנהיג סידרי לימוד תורה חדשים
1914 הרב
יסף משאש כותב ליהודי מפריז חשוב אצל הממשלה הצרפתית לבקש מגרש מחוץ למאלאח, לאפשר
בנייה בגלל הצפיפות
לא
יכלה ארץ מגוריהם לשאת אותם, כי כל מעון צר מהכיל המסתופפים בצל קורתו, וקצר המצע
מהשתריע, והחצרות (בתים) מלאים שכנים
רעים
וטובים, עשר וראש, חכם וכסיל, נקי ומזוהם, ואדם ובהמה,
ומסכת
עירובין הזאת ,מן עם מי שאינו מינו, מביאה בכנפיה, ריב ומצא בכל עת,
גם
כל חולי וכל מכה, מעיפוש האויר במקום צר,כאשר עיני קודשו ראו , בשוטטו ברחובות
קיריה
המכתב
הנ"ל לא הועיל אבל לאחר מספר שנים התאפשרה בנייה מחוץ למאלאח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה